הציורים מתוך הסדרה נשענים על מסורות מודרניסטיות ובה בעת מפרקים מסורות אלו, ובכך מאתגרים את השיח אודות המופשט. הציורים בנויים מחלקי טקסטורות בצבעי בסיס, לעיתים שטוחות ולעיתים מובלטות, בעלות אופי אקספרסיבי וחומרי. הטקסטורות בוחנות ויוצרות מפגש בין חלקים שונים במצע, אשר מדמה חללים שונים, עולמות שונים הנפגשים בעל כורחם.

החלל הציורי שנוכח כחלק מן החלקים המרכיבים את הציור יוצר מערכת יחסים מינימליסטית, מפגש בין החומריות האקספרסיבית לבין החלל הגדול שנותר בחלקו ריק. העבודות משלבות מינימליזם, מופשט אקספרסיבי, טקסטורות בממדים שונים וצבעוניות מונוכרומאטית. המפגש בין האלמנטים השונים מבטא עולם טקטילי-רגשי, המובע בחומריות הפיסולית הבוקעת מהמצע, ובה בעת מייצרת את החלל הציורי. אני בוחנת את הגבול בין דו-ממד לבין תלת-ממד, בין היש והאין.